''מאז אמצע שנות השמונים החל אולמן ליצור פסלים, תבליטים, ציורי אמייל ופסיפסים למוסדות ולשכונות מגורים, בנווה-פולג בנתניה, בראשון-ציון ובחיפה. בו בזמן החל לגלות עניין בפיסול קינטי, וכמה מיצירותיו משלבות פיסול נייח יחד עם מוביילים, שבשבות-רוח או פסלים נעים. כאלה הן שבשבות הרוח בנושא פנאי בנווה-סביון (1999); פסל מנחושת ומובייל ענק באוניברסיטת בר-אילן (2005-2000); פסל כורסאות בבית הורים פאלאס בתל-אביב (2006) וציפור אדומה, פסל ברזל ושבשבת רוח בכיכר בגן-יבנה (2007). המעבר לפיסול במידות גדולות, הממומש בחומרים מגוונים כברזל, ברונזה, נחושת, עץ ואבן היווה פריצת דרך משמעותית ביצירתו של גד אולמן, לאחר שחדל לעסוק בגרפיקה שימושית והחל ליצור כאמן עצמאי. הפיסול האמנותי העכשווי שלו, המוצג כמין מיצב, משמש בעבורו מעין "מעבדה" לתכנון ולבחינת הפיסול למרחב הציבורי. ניסיונותיו של אולמן בפיסול קינטי הם ייחודיים בנוף האמנות הישראלית והם מבטאים עניין מתמשך בעקרונות התנועה ובמכניקה שלה"

ממאמרו של אבישי אייל - לחץ כאן למאמר המלא